הסוד לכך שחימומים בעלי עוצמה של 1500 ואט אכן עומדים במבחן הזמן
אם אי פעם קרה לכם שהחימום בגזיבו שלכם הפסיק לעבוד באמצע החורף, אתם יודעים כמה זה מעצבן. רוב החימומים האלו משתמשים בטכנולוגיית קרינת אינפרא-אדום, ובדרך כלל לא הרכיב החימומי עצמו הוא שנהרס.
הבעיה האמיתית נוצרת במקום בו החוטים נפגשים עם צינור הקוורץ. חשבו על זה: אותו מקום סובל מחום עצום. הבידוד הרגיל פשוט לא מסוגל לעמוד בכך – הוא מתכווץ, נשבר, ואז נכנסת לשם לחות. זה מוביל לקרבוניזציה ולקצרים. בעצם, החימום “הורג” את עצמו מבפנים החוצה.
החום הוא אכזרי
בחימום בעל עוצמה של 1500 ואט, המקום בו האלקטרודה נפגשת עם החוט נמצא בעצם באזור לחימה. רוב החומרי הבידוד שנמצאים במודלים זולים עשויים מסיליקון או דבקים לטמפרטורות נמוכות. הם פשוט לא מסוגלים לעמוד בשינויים התכופים בין קור קיצוני לחום גבוה.
בסופו של דבר, הבידוד נפרד מהצינור. עכשיו יש חוטים חשופים לאוויר וללחות. לכן אנו מעדיפים שימוש בחומרי בידוד בעלי צפיפות גבוהה, או במעטפות מיוחדות שיכולות לעמוד בטמפרטורות של 250°C לאורך זמן.
הכל תלוי באיכות הייצור
אנו מנסים למנוע תופעה שנקראת “ויקינג”. זו דרך אלגנטית לומר שהלחות נוטה להתפשט לאורך החוטים ולהגיע לליבת החימום.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד שמתחברים כימית לקוורץ. זה יוצר מחסום חזק שמונע מהלחות להגיע לליבת החימום. אם תבחרו במודל זול, סביר שהבידוד ייהרס לאחר כ-500 שעות. בידוד איכותי ישמור על החימום יציב ואמין.
דבר אחד שצריך לשים לב אליו
יש חיסרון אחד: בידוד טוב יותר הופך את החוטים לקשיחים יותר. אם תכופפו את החוטים בצורה חדה מדי, ייתכן שהבידוד יישבר או שהלחץ על האלקטרודה יהיה גדול מדי. צריך להשאיר מעט מרווח. זכרו שמסגרת הגזיבו עצמה מתרחבת ומתכווצת כשהטמפרטורה משתנה. אם החוטים יהיו מתוחים מדי, הבידוד יישבר בסופו של דבר. תנו לחוטים מעט מרווח, והם יעמדו במבחן הזמן הרבה יותר.